סדרת כתובת על ההיסטוריה המרתקת של ההפלות
הפלות הן עניין פרטי שעליו נותנת כל אישה את הדעת מאחורי דלתיים סגורות. האמנם? מסתבר שלא תמיד. בתקופות מסוימות בהיסטוריה פריון ולידה הפכו לכלי מדיני-פוליטי שנרתם על ידי השלטון לטובת העצמת החוסן הלאומי. לא, לא מדובר כאן במדינות עולם שלישי וגם לא בעתות עתיקות ופרימיטיביות. אנחנו מדברים על אירופה של סוף המאה ה 19 ותחילת המאה העשרים – לא כל כך מזמן, בעצם. תקופה זו התאפיינה בשינויים פוליטיים רדיקליים שנעו על הרצף שבין גילויי לאומנות ראשוניים ועד למשטרים טוטליטריים שהמיתו על העולם מלחמות עקובות מדם. איך זה קשור להפלות? אתם בוודאי שואלים – קשור בקשר הדוק, כך מסתבר.
על גלגולן של הפלות ב 150 השנים האחרונות, על הקורלציה שבין פוליטיקה לילודה, ועוד כמה עובדות מעניינות שכנראה שלא ידעתם/ן. קריאה מהנה!
הרקע
הפלות מלאכותיות הן לא קונספט חדשני. נשים נהגו לבצע הפלות לאורך ההיסטוריה בכל מיני שיטות ואופנים. אף על פי כן, מחקרים מלמדים אותנו שהן היו פחות נפוצות עד המאה ה-19. לכך ניתן למצוא מספר נימוקים אפשריים. ראשית, העדר שוויון הזכויות לנשים. עד המאה ה-19 נשים כמעט ולא למדו באקדמיה ולא טיפחו קריירות. בהעדר המוטיבציה להתפתחות אישית, נשים התמסרו לגידול המשפחה. זאת כנראה הסיבה העיקרית לכך שמשפחות מרובות ילדים היו נפוצות אז, הרבה יותר מאשר היום. זו הייתה הנורמה וזה מה שנשים הכירו. נימוק אחר למיעוט ההפלות מתייחס לאיכות הירודה של שירותי הרפואה שעדיין לא היו מפותחים דיה. האיכות הירודה של שירותי הרפואה הובילה לשיעור תמותה גדול במיוחד בקרב תינוקות. נשים חיו בתודעה של פחד וחרדה מפני מוות של ילדים ולכן לא מיהרו לבצע הפלות.
שיעור הילודה באירופה מתחיל לצנוח
המחצית השנייה של המאה התשע עשרה מביאה איתה פיק בתהליכי שינוי שהעולם מתחיל לחוות עוד מסוף המאה ה 17. שינויים כלכליים ותעשייתיים, התעוררות חברתית בנוגע לשוויון זכויות, התפתחות הרפואה, העמקת תהליכי חילון בעולם ועוד שינויים רבים שמביאים לירידה משמעותית בשיעור הילודה באירופה. גורם נוסף לצמצום הילודה היה התפתחות אמצעי המניעה. עד התקופה המדוברת, מניעת הריון הייתה תלויה תמיד בבן הזוג. בסוף המאה ה 19 נכנסת לשוק הדיאפרגמה שמאפשרת לנשים למנוע הריון באופן עצמאי לגמרי. באותה תקופה מתחיל באירופה גל של התעצמות הלאומנות. המנטליות הלאומנית החדשה שהחלה להתפתח הן בקרב השלטון והן בחלק מהציבור, ראתה בשיעור הירודה הצונח איום גדול. אותה תפיסה לאומנית גרסה כי החוסן הלאומי תלוי במידה רבה בכמות האזרחים, ובפרט, ביחס שבין שיעור התמותה לשיעור הילודה. האיום הפך לרלוונטי במיוחד כאשר את העולם פקדו מלחמות שדיללו את האוכלוסייה באופן קיצוני.
גרמניה
גרמניה חוותה שינויים פוליטיים קיצוניים בין סוף המאה ה 19 עד אמצע המאה העשרים. משלטון מונרכי, לרפובליקה שעד מהרה הפכה לדיקטטורה. שיעור הילודה במדינה, לעומת זאת, נותר יציב – הוא המשיך לרדת בהתמדה לאורך כל התקופה הזאת. ב 1871 נחקק חוק פלילי האוסר על קיום הפלות. החוק הוקל בתקופת הרפובליקה (בין מלחמות העולם) שהייתה תקופה ליברלית יחסית. בתקופה זו ממוצע ההפלות בקרב נשים גרמניות היה כשתי הפלות לכל אישה. בשנת 1933 הייתה גרמניה למדינה עם שיעור הילודה הנמוך ביותר באירופה. עם עליית המפלגה הנאצית, הדברים החלו להשתנות. הנאצים ראו בהפלה פשע כפול: פשע נגד החיים, וגם פשע נגד העם הגרמני. אי לכך ובהתאם, הפיקוח והענישה הוחמרו משמעותית. לחוק נוסף סעיף אחר שדווקא מעודד הפלות – כאלה המבוצעות לטובת 'טיהור הגזע'. החוק אסר על נשים להמשיך הריונות מבוססי זרע שנחשב נחות; כלומר, נשים חויבו בביצוע הפלות אם הרו לגברים שאינם ארים. מעבר לכך, החוק אישר לאישה לעבור הפלה במידה וההיריון מסכן אותה בריאותית או אם הוא תוצאה של אונס.
רוסיה
המעצמה השנייה של אותה התקופה הייתה רוסיה שהפכה לימים לברית המועצות. רוסיה עברה תהליך דומה לזה שעברה יריבתה, גרמניה. הצמצום בשיעור הילודה ניכר עוד מתקופת הצאר והמשיך להצטמצם אחרי מלחמת העולם הראשונה. למעשה, צמצום הילודה במדינה המשיך באופן כמעט מגמתי עד שנות השבעים של המאה העשרים. עמדתם של הבולשביקים בתחילת המאה העשרים הייתה מבולבלת למדי. מחד, הם העבירו מסר של שחרור האישה ושוויון בחלוקת הנטל, ומאידך, הייתה דרישה מנשים ללדת בכדי לחזק את הלאום שספג אובדן רב במלחמת העולם הראשונה. עם זאת באופן אולי מפתיע, רוסיה הייתה למדינה הראשונה בעולם שמיסדה הפלות מלאכותיות ועיגנה אותן בחוק. זאת בכדי להגן על בריאות האישה ולאפשר לה לבצע הפלה בתנאים מקצועיים ומפוקחים. עם עיגון החוק הפלות הפכו לפופולריות ושיעור הילודה המשיך לצנוח. ב 1936 הפלות נאסרו שוב, לבד ממקרים בהם היה קיים סיכון לבריאות האישה. במהלך מלחמת העולם השנייה נשים רוסיות התעקשו להמשיך לבצע הפלות בלתי חוקיות במחיר של סיכון ופגיעה בגוף ובנפש. זאת במטרה לשדר מסר ברור של שליטה בפוריות בכל מחיר ואי הסכמה לשמש כלי הנשלט על ידי הצרכים הלאומניים.
רוצות/ים לדעת עוד אודות ההיסטוריה המרתקת של ההפלות?
הישארו איתנו ועקבו אחר הפוסטים שעולים בבלוג!
*קרדיט לסימוכין אקדמי: לילך רוזנברג-פרידמן, הפלות מלאכותיות: בבואה לדיוקנו הרבגוני של היישוב, עיונים בתקומת ישראל 24, 2014, עמ' 220–257