צניחת רחם- מה את צריכה לדעת

צניחת רחם (Uterine prolapse) היא מצב שבו השרירים ורקמות החיבור, התומכים בהישארות הרחם במקומו, נחלשים או ניזוקים. היחלשותם גורמת לרחם לצנוח ממקומו האנטומי הטבעי מטה, כלפי אזור הנרתיק, וזוהי בעצם צניחת רחם.

 

מי נמצאת בסיכון לצניחת רחם?

צניחת רחם אינה נדירה, וקבוצות הסיכון שלה מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

  1. נשים שחוו לידה: כ-50% מכלל הנשים שעברו לידה, יחוו צניחת רחם ברמה כלשהי. כ-10% מהן יחוו תסמינים כתוצאה מכך.
  2. גיל: שכיחות צניחת הרחם עולה עם הגיל. בקרב כ-16% מהנשים מעל גיל 40, תופיע צניחת רחם בדרגות חומרה שונות.

 

צניחת רחם- מהם גורמי הסיכון?

צניחת רחם נמצאת תחת קטגוריה כללית של מצב רפואי הקרוי "צניחת איברי האגן". איברי האגן כוללים, בנוסף לרחם, גם את הנרתיק, החלחולת (רקטום) ואת שלפוחית השתן, כאשר הם מצויים בסדר מסוים מכיוון הבטן ומטה, ונתמכים על ידי שרירי רצפת האגן.

הגורמים להיחלשות שרירי רצפת האגן עשויים להיות:

  • לידות נרתיקיות, ובייחוד לידות טראומטיות ולא שגרתיות (לידת תינוקות גדולים או לידות ואקום ומלקחיים)
  • מחסור באסטרוגן בגוף (מתרחש בגיל המעבר)
  • גנטיקה
  • הרמת משאות כבדים
  • עצירות כרונית
  • השמנת יתר
  • שיעול כרוני
  • הריון
צניחת רחם

מהם הסימפטומים של צניחת רחם?

ישנו מדד המסווג את דרגות החומרה של צניחת רחם. מדד זה נקרא POPQ, והוא בעצם מדרג את החומרה לפי המרחק של הרחם מקרום הבתולין: 

 

דרגה 0: אין צניחה

דרגה 1: קצה הרחם נמצא יותר מסנטימטר מעל קרום הבתולין.

דרגה 2: קצה הרחם נמצא בגובה קרום הבתולין.

דרגה 3: קצה הרחם נמצא יותר מסנטימטר מתחת לקרום הבתולין, אך האיבר לא בולט החוצה במלואו

דרגה 4: צניחה מלאה- הרחם בולט כולו מפתח הנרתיק

 

הסימפטומים המאפיינים צניחת רחם, משתנים לפי דרגת החומרה של הצניחה. אישה שחווה רמה מסוימת של צניחת רחם, עשויה להרגיש אחד או יותר מהסימפטומים הבאים:

  • תחושת אי נוחות באזור הנרתיק
  • כאבים באזור הנרתיק
  • תחושת לחץ בזמן קיום יחסי מין
  • קושי בעת מתן שתן (במקרה שצניחת הרחם מלווה בצניחת שלפוחית השתן)
  • קושי בהטלת שתן (במקרה שצניחת הרחם מלווה גם בצניחת הרקטום)
  • תחשוה של מלאות ובליטת גוש בנרתיק

צניחת רחם- כיצד מאבחנים?

כאשר קיימים אחד או יותר מהתסמינים האמורים, יש לגשת לרופא הנשים לצורך בדיקה ואבחון. אבחון צניחת רחם מתבצע באמצעות בדיקה גינקולוגית רגילה, אשר במהלכה יבקש הרופא לבצע פעולות שונות (כמו שיעול, למשל), על מנת להפעיל לחץ על איברי האגן, שבעזרתו ניתן לאבחן את דרגת החומרה.

 

מהם הטיפולים האפשריים בצניחת רחם?

צניחת רחם היא אמנם מצב כרוני שאין אפשרות לרפא לגמרי, אולם הוא עלול להידרדר אם לא מעניקים טיפול ראוי. אמנם אין מדובר במצב מסכן חיים, אולם הוא עלול לפגוע בהחלט באיכות חייה של המטופלת, ולגרום לצניחת איברים נוספים (כמו הרקטום והשלפוחית) וכן לפציעת דפנות הנרתיק.

 

אם מדובר בדרגת צניחה קלה עד בינונית, לרוב הרופא ימליץ לבצע שינוי באורח החיים: ביצוע תרגילים מסוימים לחיזוק שרירי רצפת האגן, שמירה על תזונה נכונה ומשקל גוף תקין, וכמובן- הפסקת עישון (אם המטופלת מעשנת). השפעת צורת טיפול זו מותנית בהתמדה ובתרגול באופן יומיומי.

במקרה שמדובר בצניחת רחם בדרגת חומרה קשה יותר, יהיה לרוב צורך בהתערבות טיפולית:

 

  1. החדרת התקן נרתיקי המסייע להרמת הרחם ותמיכה בו. התקן נרתיקי לא מומלץ לכל אחת, ותלוי במידה רבה בגיל המטופלת ובריאותה הכללית. בנוסף, הוא עלול לגרום לתחושת חוסר נוחות.
  2. טיפול כירורגי: ישנן שתי אופציות ניתוחיות לטיפול בצניחת רחם: כריתת רחם או הרמת רחם, תלוי בגיל המטופלת, בתוכנית הפריון שלה וכן במצבה הבריאותי. ניתן לבצע את הניתוח בגישה לפרוסקופית דרך דופן הרחם, או דרך הנרתיק.
  3. טיפול הורמונלי: כפי שהזכרנו, צניחת רחם עלולה להיגרם כתוצאה ממחסור באסטרוגן, ולכן טיפול הורמונלי יכול יכול לסייע לחיזוק דפנות הנרתיק ורצפת האגן.

 

כיצד ניתן להימנע מראש מצניחת רחם?

עוד לפני שמגיעים למצב של צניחת רחם, קיימות דרכים שונות לשמירה ותחזוקה של הגוף ולמניעת היחלשות שרירי רצפת האגן:

  • תחזוק ושמירה על כושר גופני וביצוע תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן
  • שמירה על משקל גוף תקין
  • תזונה עשירה בסיבים תזונתיים וכן הקפדה על שתיית מים מרובה
  • הימנעות מעישון
  • הימנעות מהרמת משקלים כבדים