הנרתיק הוא שריר צינורי שתפקידו לקשר בין הפות- החלק החיצוני של איברי הרבייה הנשיים, לבין החלק הפנימי- צוואר הרחם. על מנת להגן על איברי הרבייה הפנימיים מפני חיידקים לא טובים, מחלות וזיהומים, קיים איזון של רמת החומציות בנרתיק על ידי סוג וכמות החיידקים שפועלים בתוכו. במצב של זיהום חיידקי בנרתיק (וגינוזיס חיידקי) האיזון התקין בין כמות וסוג החיידקים מופר, וכתוצאה מכך מתפתח זיהום.
מה המשמעות?
אצל נשים הסובלות מוגינוזיס חיידקי, יהיו פחות חיידקים "טובים" שמפרישים חומצות ששומרות על חומציות תקינה בנרתיק (חיידקי לקטובצילים). מנגד, חיידקים שליליים יתרבו בצורה משמעותית (לרוב חיידקים מסוג גרדנרלה, אך גם מובילינקוס, פוסובקטריום, מיקופלסמה ועוד).
וגינוזיס חיידקי- מהם הסימפטומים?
לא תמיד קיימים סימפטומים מורגשים במקרה של וגינוזיס, אולם אם מופיעים השינויים הבאים באופי ההפרשה הנרתיקית, יש לגשת להיבדק אצל רופא הנשים:
- ההפרשה הופכת דלילה יותר מהרגיל
- צבע ההפרשה משתנה לצבע אפור
- ההפרשות הנרתיקיות מדיפות ריח חזק ולא נעים, שמזכיר ריח של דג מקולקל (בייחוד לאחר קיום יחסי מין).
גרד, צריבה ואדמומיות אינם תסמינים אופייניים של וגינוזיס חיידקי. במידה והם קיימים, יש ללכת להיבדק אצל רופא הנשים לשם אבחון תופעות אפשריות אחרות.
מהי השכיחות של וגינוזיס חיידקי בקרב האוכלוסייה?
בישראל, וגינוזיס חיידקי הוא הגורם הנפוץ ביותר להפרשה נרתיקית חריגה אצל נשים: 23% מהנשים שהתלוננו על בעיות נרתיקיות שונות, אובחנו עם וגינוזיס חיידקי. בקרב נשים הרות השכיחות גבוהה אף יותר: כחמישית מהנשים ההרות עלולות לסבול מוגינוזיס נרתיקי במהלך ההריון. בקרב כשליש מהנשים הסובלות מוגינוזיס חיידקי, לא יופיעו תסמינים.
כיצד מאבחנים וגינוזיס חיידקי?
ישנן שתי שיטות לאבחון וגינוזיס חיידקי:
- אפיון קריטריונים קליניים בבדיקה: בחינת ההפרשה הנרתיקית, בדיקת רמת החומציות (גבוהה מ-4.5), בחינת מראה תאי האפיתל בנרתיק.
- "צביעת גראם"- שיטה לצביעת החיידקים ואבחונם תחת עדשת המיקרוסקופ במעבדה. הרופא נוטל דגימה מההפרשה הנרתיקית באמצעות מטוש, ושולח אותו לבדיקת מעבדה. בבדיקה זו מאפיינים ומדרגים את החיידקים לפי מספרם היחסי בדגימה. דירוג של 0-3 מראה על מאזן בריא של חיידקי הנרתיק, ואילו דירוג של 8-10 מעיד על וגינוזיס חיידקי.
מה עשוי לגרום להתפתחות וגינוזיס חיידקי?
כפי שכבר אמרנו, התפתחות וגינוזיס חיידקי נגרמת עקב פגיעה במאזן הטבעי של חיידקי הנרתיק. נכון להיום, טרם גילו מה גורם לשינוי בריכוז החיידקים התקינים בנרתיק שגורם לשגשוג החיידקים השליליים, אולם ניתן להצביע על מספר גורמים שמעלים את הסיכון להתפתחות וגינוזיס חיידקי:
- הזיהום נפוץ יותר אצל נשים פעילות מינית
- שותף חדש לקיום יחסים עלול לגרום לוגינוזיס חיידקי
- קיום יחסי מין עם מספר שותפים שונים
- שימוש בהתקן תוך רחמי
- שימוש בתכשירים מבושמים (כמו למשל סבון או קצף אמבט)
- שטיפות של פנים הנרתיק (עם מים או כל נוזל אחר)
- שימוש בנוזלי חיטוי באמבטיה
- כביסת לבנים עם חומרים חזקים
- עישון
כיצד ניתן לטפל בוגינוזיס בקטריאלי?
ניתן לטפל בוגינוזיס בקטריאלי באמצעות אנטיביוטיקה מסוגים שונים:
- מטרונידזול– האנטיביוטיקה היעילה והנפוצה ביותר לשימוש נגד וגינוזיס בקטריאלי. היא ניתנת כג'ל למריחה מקומית בנרתיק פעם ביום למשך חמישה ימים, או בטבליות (ריכוז גבוה- יחידה אחת לבליעה, או ריכוז נמוך- פעמיים ביום למשך 7 ימים).
- טינידזול– תרופה אנטיביוטית שמהווה חלופה למטרונידזול. היא ניתנת בטבליה אחת לבליעה.
כאשר מטפלים בוגינוזיס בקטריאלי בכל אחת משתי התרופות הללו, יש להימנע לחלוטין משתיית אלכוהול לפחות במשך 48 שעות מסיום הטיפול .
במידה והסימפטומים נעלמים לאחר הטיפול האנטיביוטי, אין צורך לבצע בדיקות חוזרות, אולם אם הסימפטומים נשארים או מופיעים שוב, וכן אם הטיפול ניתן במהלך הריון, יש לחזור להיבדק אצל רופא הנשים. אצל מרבית הנשים (85%-90%) הטיפול האנטיביוטי יצליח כבר בפעם הראשונה, אולם במידה והטיפול נכשל, הרופא יצטרך לבדוק אם הטיפול בוצע בצורה נכונה, ואם כן- לשקול התאמת טיפול אחר.
לאילו סיבוכים וגינוזיס חיידקי עלול לגרום?
וגינוזיס חיידקי עשוי לחלוף מעצמו גם ללא טיפול, אולם אם לא מטפלים בתופעה, היא עלולה לגרום לסיבוכים הבאים:
- העלאת הסיכון להידבקות במחלות מין כגון: זיבה, כלמידיה, הרפס ו-HIV.
- העלאת הסיכון לזיהומים תוך רחמיים אצל נשים שעוברות פעולות גניקולוגיות שונות בזמן שיש להן וגינוזיס חיידקי, כמו למשל החדרת התקן תוך רחמי למניעת הריון, ביצוע גרידה, כריתת רחם, היסטרוסקופיה ועוד.
- העלאת הסיכון להפלות ולידות מוקדמות אצל נשים הרות שיש להן וגינוזיס חיידקי.